ניקולאי גומיליוב
הַבְּחִירָה

בּוֹנֶה עִיר וּמִגְדָּל יִמְעַד פֶּתַע
וְיִפֹּל בִּבְהִילוּת מִבְּעִיטָה.
וּבִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת נֶפֶשׁ מֵתָה
תְּקַלֵּל אֶת שִׁגְעוֹן גַּדְלוּתָהּ.

כֹּל מַחְרִיב וְהוֹרֵס - יִמָּחֵץ הוּא,
יִקָּבֵר בֵּין כָּפִיס לַקּוֹרָה.
יִנֹּטְשֵׁהוּ הָאֵל, עֵת חָפֵץ הוּא
אַךְ לִזְעֹק אֶת סִבְלוֹ הַנּוֹרָא.

כֹּל סַיָּר מְעָרוֹת טוֹעֵם - דֶּרֶךְ,
מְיֻמָּן כֵּיצַד לְהִשָּׁמֵר,
יִוָּדַע בָּאֵימָה-אַחַר-פֶּרֶךְ
בָּאִישׁוֹן מְצַמְרֵר שֶׁל נָמֵר.

מִגּוֹרָל דָּמִים לֹא אִוָּשַׁע לִי -
זֹאת גּוֹזֶרֶת עָלַי אַדְמָתִי.
אַךְ אֶזְכֹּר אֶת הַזְּכוּת הַקְּדֻשָּׁה לִי -
זְכוּת נִשְׂגֶּבֶת לִבְחֹר אֶת מוֹתִי. 

ריטה קוגן